פסיכותרפיה ותרבות ה’פייק ניוז’
פסיכותרפיה ותרבות ה'פייק ניוז' – אמיתי וכוזב במפגש הטיפולי
סיקור הכנס
סקירה מאת: צינה גז
במאי 2019, רגע לפני סערת השינויים שתקפו והותירו חותם עמוק על המציאות הישראלית – קורונה, הפיכה, מחאות ומלחמה, התקיים הכנס הפיזי האחרון של איגוד ישראלי רב-תחומי לפסיכותרפיה, בקריית אריה בפתח תקווה.
הכנס התמודד עם אתגרי העידן הדיגיטלי והשפעת תרבות הפייק-ניוז על תחום הטיפול הפסיכותרפי, נושא שהרלוונטיות שלו ממשיכה ומטפסת לשיאים חדשים גם היום. וכמו חזו את המציאות העכשווית, חלק מן ההרצאות עסקו בחשש מפני השפעה של נושא זה על הפגיעה בדמוקרטיה, או כמו שאמר ניר ישראלי, יו”ר ועדת ההשתלמות אז והיום בדברי הפתיחה: תחושת הביטחון הקיומי בתקופתנו מתערערת ולכן יש לשמור על פלורליזם לצד זהירות מפני פסאודו-מדע ודה-הומניזציה בשיח הכללי והטיפולי.
סקירה זו מביאה את המסרים העיקריים מתוך ההרצאות המרתקות שהיו בכנס, בהן ניתן לצפות בקישור: פסיכותרפיה ותרבות הפייק-ניוז – אמיתי וכוזב במפגש הטיפולי
בתקווה שעוד נזכה לערוך כנסים ולהיפגש באופן פיזי גם בהמשך.
הרצאות הכנס:
• על אהבה במרחב הטיפולי: בין האמיתי לאמיתי יותר
ד”ר אורנה ראובן – פסיכולוגית קלינית ועמיתה במכון תל-אביב לפסיכואנליזה בת זמננו, מרצה באוניברסיטת תל אביב ובמרכז הבינתחומי הרצליה, מחברת הרומן הפסיכולוגי “המכתב” במשתוף עם יאיר אלדן.
• פייק-ניוז בשיח הטיפולי: הטיה בראיית המטופל ובהתייחסות להיבטי הגוף והמיניות בזמננו
ד”ר ניצה ירום – פסיכולוגית קלינית ופסיכואנליטיקאית, מחברת ספרים פסיכואנליטיים בעברית ובאנגלית, ביניהם ‘סיפורי גוף’, ‘שפות הגוף’, ולאחרונה – במסגרת סדרת ‘מצפן’: ‘מצפן להורות ראויה’, ‘מצפן לזוגיות ראויה’.
• אם לפרויד היה סמארטפון – על הפסיכולוגיה של האינטרנט
ד”ר לירז מרגלית – חוקרת התנהגות משתמשים בעולם הדיגיטלי, מכונה הפסיכולוגית של האינטרנט, מלווה ומייעצת לחברות בתחום הפסיכולוגיה של המשתמש ומרצה בבינתחומי הרצליה.
• חדשות מן הגוף – כוזבות או מהימנות? התבוננות מתוך גישת ההתמקדות
ד”ר דן שאכטר – פסיכולוג קליני ומדריך בכיר. מורה בכיר coordinator ומורשה להסמכה בהתמקדות, מטפל מוסמך ומדריך בגישת SE לטיפול בטראומה. מדריך בסדנאות בארץ ובחו”ל.
על אהבה במרחב הטיפולי: בין האמיתי לאמיתי יותר – ד”ר אורנה ראובן
דיאלוג טיפולי דרך המייל
בהרצאתה הציגה ד”ר אורנה ראובן את נושא האהבה במרחב הטיפולי באמצעות דיאלוג מכתבי אימייל בין מטפלת למטופל, מתוך ספרה ‘המכתב’. באמצעות הדיאלוג עולות שאלות הנוגעות למעבר בין “אמיתי” ל”אמיתי יותר” במרחב הטיפולי.
ניוז ופייק ניוז במרחב האנליטי
במרחב הפסיכואנליטי מתקיימים זה לצד זה ניוז ופייק-ניוז. אין הכוונה להכריע ביניהם, אלא לאפשר להם לחיות בכפיפה אחת, שכן החיבור ביניהם נועד לעורר חשיבה, רפלקציה ועבודה אנליטית. במרחב הטיפולי איננו מבקשים לבחור בין הרמה המציאותית לבין רמת ההעברה, אלא לנוע ביניהן בגמישות מתמדת. תנועה זו – היא שמאפשרת לעבודה להתרחש.
פרויד והפרדוקס של אהבת ההעברה
ראובן הביאה את מסקנתו של פרויד: אהבת ההעברה היא מתנה שצריך גם לקבל וגם לא לקבל בו־זמנית, כפרדוקס היוצר מתח מתמיד ומהווה מניע מרכזי בתהליך הטיפולי.
לקבל – משום שאנו רוצים שהאהבה תחיה בתוך הטיפול ותאפשר למטופלים לספר את סיפור נפשם הקדום.
לא לקבל – משום שברמה הממשית אין זה אפשרי.
ספרות ואמנות תומכות בחשיבה פרדוקסלית
פרדוקסליות מתקיימת בכל יצירת אמנות. המרחב הספרותי יכול לתמוך בצורת החשיבה הזו ורעיון זה מומחש בספרה ‘המכתב’. דרך המרחב הספרותי ניתן לחוות את המתח שבין “אמיתי” ל”אמיתי יותר” – מתח שהוא חלק בלתי נפרד מהמפגש הטיפולי.
פייק-ניוז בשיח הטיפולי: הטיה בראיית המטופל ובהתייחסות להיבטי הגוף והמיניות בזמננו – ד”ר ניצה ירום
פייק-טרמינלוגיה – פייק-טיפול
בהרצאתה מתריעה ד”ר ניצה ירום מפני היאחזות יתר במושגים תיאורטיים מיושנים, שעלולים ליצור פייק ניוז בשיח המקצועי. לדבריה, שימוש במונחים שאינם מותאמים להווה עלול להוביל ל”פייק טיפול’, ולכן חיוני להיות מודעים לכך, כדי לסייע למטופלים באופן רלוונטי ואותנטי.
סיסמאות וקלישאות משבשות אמיתות
הפצת סיסמאות, במדיה או בארגונים מקצועיים – משבשת אמיתות ומחלישה את שיקול הדעת של האדם, החשוף לעודף גירויים. ירום מזמינה לבחון מהו “פייק” בז’רגון הטיפולי. היא מזהירה מהסתמכות על דוגמאות טיפוליות היסטוריות, כאילו היו תקפות כיום, כמו גם מהאדרת דמויות עבר, תוך היצמדות למושגים ומטאפורות שאינם משרתים את טובת המטופל.
עבר מול הווה: דורה לעומת נטע
כדוגמא לפער בין עבר להווה מוצג מקרה ‘דורה’ של פרויד, שהתרחש באוסטריה השמרנית של תחילת המאה ה-20, לעומת ‘נטע’ – מטופלת צעירה בת זמננו, החיה במציאות מינית וחברתית פתוחה. החלת מודלים ישנים על מצוקות עכשוויות עלולה להחטיא את צרכי המטופל.
היעדר הגוף מהשיח על מיניות
יש נטייה להפוך את הגוף לכונן שעליו מונח הראש, או לשימוש בו דרך מטאפורות, במקום להקשיב אליו כערוץ ביטוי כשלעצמו, במיוחד בזמן מצוקה. התייחסות לגוף רק דרך מושגים כמו הזדהות השלכתית – למשל מטפלת שטענה כי נרדמה בטיפול וישנה את “שינת המטופלת”, זהו פייק-ניוז מקצועי.
קלישאות על זוגיות והורות
קלישאות נפוצות סביב זוגיות, כמו “השגרה והביטחון הורגים את הרומנטיקה”, מתייגות את בן-הזוג כיריב ומקשות לראותו כשותף לאינטימיות ולחברות. גם ההיצמדות לאמירה של וויניקוט על “אם טובה דיה”, אינה מכירה במצוקה הייחודית של ההורות המודרנית, המאופיינת בלחצי קריירה, תחזוקת בית ובדידות ילדים.
על אנשי המקצוע לסנן ולתווך את שטף המידע הדיגטילי, ולעזור למטופלים להבחין בין מודלים תיאורטיים ישנים לבין הווה המותאם למצוקתם.
אם לפרויד היה סמארטפון – על הפסיכולוגיה של האינטרנט – ד”ר לירז מרגלית
דור המסכים והעצמי הווירטואלי
הטשטוש בין העצמי האותנטי לייצוג הדיגיטלי בקרב דור המסכים, גורם להזדהות יתר עם העצמי הווירטואלי, אשר פעמים רבות נראה יפה ומשודרג יותר, ועלול ליצור טשטוש מסוכן בין הזהות הווירטואלית לזהות האמיתית. הזדהות יתר זו מקשה על גיבוש אני אותנטי ופוגעת ביכולת ליצור מערכות יחסים.
לדברי ד”ר לירז מרגלית, אנשים כיום מתקשים להכיל שעמום ומבלים זמן רב מול המסכים, כאשר המכשיר שואב את תשומת הלב שלנו יותר מכל דבר אחר בסביבה. בסקר שנערך נמצא כי אפילו בזמן הנקה – רגע שנחשב שיא אינטימיות בין אם לתינוק – הנייד נמצא תמיד בהישג יד.
הרגלים וטכנולוגיה
גורם ההצלחה העיקרי של טכנולוגיות דיגיטליות נעוץ ביכולתן להפוך פעולות נשלטות לדפוסים אוטומטיים. המוח שלנו מעדיף הרגלים, משום שהם מפנים אנרגיה מנטלית.
האדם חווה תגמול לאו דווקא בגלל מהות המוצר, אלא מתוך התחושה שהוא מעורר.
דוגמאות:
שמפו – למרות שחומרי ההקצפה אינם מנקים את השיער ואף מזיקים לסביבה, כשניסו לשווק אותם ללא חומרים אלה – אנשים חשו שהשמפו אינו יעיל והעדיפו מוצרים מקציפים.
מנטרל ריחות – המוצר שפותח ע”י חוקר מחברת פרוקטר אנד גמבל נכשל מסחרית, על אף היותו יעיל, משום שהיה נטול ריח. רק לאחר שהוסיפו לו ניחוח נעים הוא זכה להצלחה, משום שהריח הפך לתגמול המצופה לאחר ניקיון.
האפליקציות שמתגמלות אותנו רגשית
בעידן הדיגיטלי מרובה האפליקציות, יש חשיבות לא רק למה שהאפליקציה עושה, למה שהיא גורמת לנו להרגיש:
Waze – מעבר לניווט, האפליקציה מתגמלת בתחושת ביטחון בזכות מידע על פקקים, מצלמות מהירות ועוד.
WhatsApp – התגמול האמיתי אינו בהעברת מסרים, אלא בתחושת ה“להיות בעניינים” ולמנוע FOMO (fear of missing out).
Snapchat – מאפשרת שדרוג מלאכותי של המצגת האישית באמצעות תמונות משופצות ויוצרת פייק-עצמי מושך יותר.
חדשות מן הגוף – כוזבות או מהימנות? התבוננות מתוך גישת ההתמקדות – ד”ר דן שאכטר
האם הגוף דובר אמת או פייק?
על פי גישת Focusing, ד”ר שאכטר מתייחס לאמירה “תסמכו על הגוף” כאל פייק ניוז, אך כך גם לאמירה ההפוכה – “אל תסמכו על הגוף”. כל סיסמה שמעבירה מסר חד־משמעי ופשטני היא כוזבת, ויש לשאול שאלות ערכיות: האם ניתן לסמוך, למשל, על גוף כוחני המדכא גוף אחר? הסכנה טמונה בקבלה עיוורת של אמירות כאלו כאמיתות מוחלטות.
השפעת הכוחות החברתיים והפוליטיים
אנו מטפלים בתוך סביבה חברתית וכלולים בכוחות החברתיים, הפוליטיים והכלכליים הפועלים בה. אם לא נהיה מודעים להשפעות אלו, אנו עלולים להעביר למטופלים ידיעות כוזבות. ד”ר שאכטר מצטט ראיון שנערך בעיתון הארץ עם ד”ר יניב לוי, מומחה ללוחמה פסיכולוגית, שהגדיר את הפייק ניוז כצורה עכשווית של מניפולציית המונים ושכלול קיצוני של אסטרטגיות שיווק. לדברי לוי, עתיד הדמוקרטיה תלוי בציבור ביקורתי היודע להטיל ספק ולהיות ה”אנטי־וירוס” של עצמנו.
שלושה כלי “אנטי־וירוס” שיכולים לסייע בהתמודדות עם פייק ניוז:
1. חשיבה מורכבת 2. יכולת לחיות עם ניגודים וסתירות 3. הטלת ספק
כדי להשיב על השאלה “לְמָה עלינו להקשיב בתהליכים טיפוליים”, מובאים ציטוטים מתוך המאמר “דפוס הציות” של יוג’ין ג’נדליין, מפתח שיטת Focusing. “הזה שאנחנו צריכים להקשיב לו הוא מורגש גופנית, אבל אינו בהכרח זה שאנחנו מתכוונים אליו כשאנחנו אומרים גוף.”, כותב ג’נדלין ומבהיר, כי זהו ”קצה או סף” ((edge חדיר ונקבובי, המורגש גופנית.
שאכטר מתרגם זאת כציות לתחושה, לא באופן פסיבי, אלא מתוך “דיאלוג מרדני” ומציע להתבונן על המילה גוף בחשיבה מורכבת, תוך הטלת ספק מתובל בסתירות וניגודים.
המתח בין ניגודים
יש מתח בניסוח: ציות מתוך מרדנות; תחושה גופנית שאינה בהכרח “הגוף”; הנחיה לעשות דבר, אך לא תמיד. היתרון בניסוח זה הוא ביצירת מקום ביניים – מרחב שבו עובר מידע מרבדים אישיים וחברתיים־פוליטיים כאחד. לא גוף לעומת חשיבה ולא גוף לעומת סביבה, אלא איכות ייחודית של הקשבה.
גוף ושפה – מערכת חיסון חיה
אם נקשיב לגוף כיחידה נפרדת שאינה מושפעת מהחוץ – נסתכן בקליטת ידיעות כוזבות. החדשות הכוזבות הן גם עניין של שפה, והשפה עצמה איננה נפרדת מהגוף. יש לנו גוף־שפה, שנוצר מגוף חי שפיתח לעצמו שפה חיה. בגוף הזה קיימים וירוסים, אך גם מערכת חיסון הזקוקה להקשבה שלנו ולהתנהלות מסוימת כדי לקדם את החיים.
תרגול ההקשבה הרחבה
תהליך החיים, הכולל בתוכו גם את התהליך הטיפולי, אינו נפרד מהחיים עצמם. המשתתפים מוזמנים לתרגול חווייתי של “הקשבה רחבה” – להקשיב לשאלה: “מה אני לוקח מהיום הזה שיכול לעזור לי להתמודד עם אתגר הפייק–ניוז?” ההקשבה מזמינה קשב סקרני הנע בין תחושות, מחשבות, תנועה או היעדר תנועה, דימויים ותמונות – פנימה והחוצה, בגוף ומחוץ לו. תשומת הלב מופנית ללא שיפוט של “הגיוני או לא”, אלא מתוך התעניינות. התהליך כולו מתבצע בעדינות ובהדרגה, לאורך סדרת צעדים, כפי שהציע ג’נדליין: “מילים, מושגים ותיאוריות אינם נכונים… אלא אם השימוש בהם משרת את תהליך החיים.”
דברי סיום:
ד”ר גדעון מנדה, ראש התוכנית לפסיכותרפיה וייעוץ אקזיסטנציאליסטי בסמינר הקיבוצים ואחד ממייסי האיגוד, הזמין לסיום להתבוננות מחדש במורכבויות סביב המרחב הטיפולי שכנס זה העלה.
בהתייחסות לעבודת האיגוד ומהותו, הגדיר מנדה שני צירים מרכזיים:
הציר הטיפולי־מקצועי – שאלות וסוגיות הקשורות במרחב ובשיח הטיפולי
הציר הרחב־מקצועי – התייחסות למהות מקצוע הפסיכותרפיה, על יחודו ורב-גוניותו.
לדבריו, שני הצירים הללו מבטאים את רוח האיגוד. מחד, בית מקצועי לחברי האיגוד, המציע ידע והתפתחות במגוון שפות טיפוליות. מאידך, קידום פסיכותרפיה כמקצוע עצמאי, שמעמיד לרשות הציבור אנשי טיפול מגוונים ובעלי בסיס מקצועי רחב.
מנדה הדגיש את צמיחתו של האיגוד משנה לשנה ואת חשיבות הכנסים והאסיפות, המבטאים קשר של שותפות, אחריות הדדית ורצון לעסוק בביטחון המקצועי. בד בבד קרא לחברי האיגוד ליטול חלק ולקחת על עצמם תפקידים והשתתפות בוועדות האיגוד, באומרו: “אנחנו אלו שמתווים את דרכנו.”
תודה והערכה הביע מנדה לנושאי התפקידים בפועל, הפועלים בהתנדבות וללא לאות למען המשך צמיחת האיגוד ולמען הכנת הכנס הזה:
- דינה נכטיגל – יו”ר האיגוד, העומלת על קידום ענייני האיגוד
- ניר ישראלי – יו”ר ועדת ההשתלמויות וחבר ועד, שאחראי על בניית הכנס
- צינה גז – מוותיקות האיגוד, חברת ועד וחברת וועדת הקבלה
- אורי מירז – גזבר האיגוד
- ד”ר טלי סלע ודניאל דוגון – חברי הוועדה להכרה בתוכניות
לסיום הודה מנדה בשם חברי הוועד לג’ני חנין, מזכירת האיגוד החרוצה והמסורה וכן לכל המשתתפים בכנס, הלא הם השותפים לדרך.
סרטונים מהכנס
דברי פתיחה - אמיתי וכוזב במפגש הטיפולי - חלק א
דינה נכטיגל
על אהבה במרחב הטיפולי: בין האמיתי לאמיתי יותר
ד"ר אורנה ראובן
אם לפרויד היה סמארטפון: על הפסיכולוגיה של האינטרנט
ד"ר לירז מרגלית
דברי סיום - אמיתי וכוזב במפגש הטיפולי
ד"ר גדעון מנדה






