רציונל הקמת האיגוד

circle

רציונל הקמת האיגוד כפי שנוסח על-ידי מקימיו – מירי גרוס, ד”ר יורי סלע, נעמי אורבך-שבילי, אריאלה ביננבוים, ד”ר גדעון מנדה, ליאורה מדינה

בשנת 2007 התכנסו כעשרים אנשי טיפול, במטרה לנסות ולבחון את מעמד תחום הפסיכותרפיה בארץ. המסקנה אליה הגיעו הייתה ברורה לכולם: ישנו צורך באיגוד-גג שיהווה בית מקצועי לעוסקים בפסיכותרפיה כדיסציפלינה נפרדת, איגוד בו יתקיים דיאלוג פתוח בין מקצועות שונים בתוך העולם הטיפולי.

מתוך כך התגבשה קבוצה בת שישה אנשי מקצוע משדות שונים בתחום הפסיכותרפיה, שלקחה על עצמה להקים, לראשונה בישראל, איגוד רב-תחומי לפסיכותרפיה. הקבוצה העמידה לנגד עיניה את כינונה ומיסודה של הפסיכותרפיה כדיסציפלינה טיפולית עצמאית, שאינה נגזרת של דיסציפלינות ספציפיות אחרות (כגון פסיכולוגיה קלינית, עבודה סוציאלית, טיפול באמנויות ועוד). בתהליך דיאלוגי מורכב וארוך מוצו מתוך ההכשרות הפסיכותרפויטיות השונות עקרונות יסוד לעיסוק בפסיכותרפיה. תהליך העבודה הממושך והדיאלוג בין אנשי מקצוע ממגוון הכשרות המחיש את הקשיים, האתגרים ויותר מכל – את הפוטנציאל המעשיר – של דיאלוג מיטיב שתכליתו מיצוי העיקרים שהם מעבר לגישה תרפויטית כזו או אחרת.

לאחר כשנתיים של עבודה התרחב התהליך כך שכלל בתוכו מפגשים עם ראשי ונציגי הכשרות רבות. מפגשים אלו, ובתוכם צוותי חשיבה ייעודיים בועדות שונות, הניבו חשיבה מחדש שהבשילה במשך הזמן. בין היתר התמודדנו בתקופה זאת עם שאלות לגבי מקומן היחסי של הכשרה אקדמית לעומת מקצועית בתהליך ההכשרה, מהותם של לימודי ליבה משותפים להכשרות השונות ועוד.

חשיבה זאת היא שהניבה בסופו של דבר את ייסודו של ארגון הגג ששמו, “איגוד ישראלי רב-תחומי לפסיכותרפיה”

אנו מצרפים מספר קוי-מתאר שיעזרו להבהיר את הרציונל שעמד מאחורי תהליך הקמת האיגוד.

פסיכותרפיה

בישראל לא מוגדרת דיסציפלינה מקצועית כזאת, למרות שבפרקטיקה היא מתרחשת יום יום, על-ידי אלפי עובדים סוציאליים, בעלי תואר ב.א. ומ.א, אלפי פסיכולוגים בעלי התמחויות שונות, אלפי פסיכיאטרים, מאות – אם לא יותר – מטפלים באמנויות, מספר גדל והולך של פסיכותרפיסטים אינטגרטיביים, הומניסטיים או גופניים ועוד. מטרתנו הייתה להבהיר מהי ההכשרה הנדרשת לעיסוק בפסיכותרפיה כמפגש אנושי מקצועי בעל פוטנציאל מרפא. בבואנו לעשות זאת נוכחנו, שחלקים גדולים מן הקוריקולום הנלמד היום במסגרת המקצועות האקדמיים המכשירים לכאורה לעיסוק זה, אף שהם יכולים להעשיר את העוסקים בו, אינם רלבאנטיים לעיסוק בפסיכותרפיה באופן ישיר. את החלקים האחרים הותרנו בעינם. מנגד, מצאנו שדרישות ספציפיות- כגון טיפול אישי משמעותי וארוך-טווח, אינן נכללות בדרישות של מרבית ההכשרות המקובלות.

התשתית ההתנסותית-מקצועית
והמסורות הפסיכואנליטית וההומאניסטית

נר לרגלינו היו שתי מסורות ותיקות בפסיכותרפיה, ההומאניסטית והפסיכואנליטית ואופני הלימוד וההכשרה בתכניות המבוססות על מסורות אלו. כידוע לכם, במקומות רבים בעולם יכול כל אדם, עם או בלי ידע קודם בתחומי בריאות הנפש, להתקבל להכשרה במכון פסיכואנליטי. הכשרה זו אינה אקדמית, ועיקרה הוא הממד ההתנסותי, העבודה בפועל וההדרכות הנלוות. דברים דומים נכונים לגבי מכוני הכשרה הומאניסטיים-אינטגרטיביים. ההנחה היא, שבמסלול אישי-התנסותי יש אפשרות ללוות ולנתב את התלמידים והמתמחים, להכיר את יכולותיהם וקשייהם, לעקוב אחר התפתחותם, ולהפסיק הכשרות של תלמידים שאינם מתאימים.

האיגוד הבריטי לפסיכותרפיה – U.K.C.P

האיגוד הבריטי לפסיכותרפיה שימש מודל-מכוון לכינון האיגוד הרב-תחומי שלנו. האיגוד מקפיד על סטנדרטים גבוהים של הכשרה במסלולים מגוונים הנעים בטווח של 3-5 שנות הכשרה, בצד מתן מרחב לגיוון רב, ופלורליזם מוצהר לגבי אופנויות ההכשרה. באופן זה הוא מאגד אלפי חברים, בוגרי הכשרות קוגניטיביות, פסיכואנליטיות, הומאניסטיות-אינטגרטיביות ועוד. משמעות הדבר היא שהכשרות פסיכו-רוחניות, גופניות, קוגניטיביות, משפחתיות, פסיכואנליטיות ואחרות דרות בכפיפה אחת, תוך הסכמה להכרה הדדית בערכן של ההכשרות, מבלי לפגוע בייחוד ובספציפיות של הגישות השונות בפסיכותרפיה. האיגוד מקיים מגוון של פעילויות מקצועיות, תומך בחבריו ומייצג אותם במהלכי החקיקה בבריטניה.

לקריאה נוספת על ה U.K.C.P :

http://www.psychotherapy.org.uk

מתוך כל אלו נגזרו מטרות האיגוד והן:

להוות אירגון גג הנותן הכרה ושיוך מקצועי לאנשים העוסקים בטיפול נפשי במגוון גישות.

לשמש גוף מקצועי המצטרף לגופים מקצועיים קיימים, ובנוסף מציע חלופה לשם הכרה בתוכניות, מוסדות, ומסלולי לימוד חדשים.

לקדם חקיקה לשם הכרה בעיסוק בפסיכותרפיה במגוון גישות

לקבוע סטנדרטים לאיכות ההכשרה ודרישות המקצוע, המחייבים את העוסקים בפסיכותרפיה ואת תוכניות ההכשרה השונות.

להביא למתן הכרה מקצועית לתפיסות טיפוליות המשלבות עבודת גוף-נפש-רוח

לפעול להשתלבות מטפלים החברים באיגוד וסטודנטים הנמצאים בשלבי התמחות, במוסדות לבריאות הנפש ובמערך הציבורי המטפל.

לפעול לקיום ועידוד דו-שיח בין הגישות השונות בפסיכותרפיה ומקצועות טיפולים נוספים.

לתרום להרחבה והעמקה של תחום הפסיכותרפיה בארץ ע"י ארגון כנסים, ימי עיון ותוכניות מחקר.

חברות ושותפות

הקמת האיגוד היא ביטוי להכרה הולכת ומעמיקה, במרחב המקצועי-ציבורי, במסלולי הכשרה מגוונים וייחודיים בתחום הטיפול הנפשי, ובהיותה של הפסיכותרפיה מקצוע העומד בזכות עצמו. האפשרות להגדיר מחדש את מקצוע הפסיכותרפיה פותחת בפני כולנו פתח להשתתף באתגר המורכב של ביסוס התחום בישראל, מתוך נקודת-מבט פתוחה, רחבה וביקורתית, החורגת מהנורמה הנהוגה כיום. נורמה זאת אינה מאפשרת הכרה מקצועית לפסיכותרפיסטים רבים בוגרי מוסדות הכשרה בישראל ומחוצה לה. האיגוד קם על-מנת לענות על הצורך של מטפלים רבים בבית מקצועי המכיר בזהותם המקצועית ומעניק מרחב להשתייכות, התפתחות ושותפות.

הרשמה כ-‘חבר’ או כ-‘מועמד לחברות’

האיגוד הוקם כעמותה: פעילותו השוטפת והתקיימותו העתידית דורשות, לכן, הרתמות של החברים בו לעשייה התנדבותית בתחומי פעילותו השונים. כמו כל איגוד מקצועי, התנהלותו השוטפת ופעילויותיו של האיגוד מחייבות גביית דמי-חבר למימון שוטף. כוחו ומשמעותו של האיגוד עבור כל אחד מאיתנו ינבעו במידה רבה ממספר החברים בו ומאופי פעילותם. אנו תקווה שחברי האיגוד יפעלו וישפיעו על דמותו, פעילויותיו וחזונו המתפתח. האיגוד מקבל לשורותיו ‘חברים’ – פסיכותרפיסטים מוסמכים העומדים בדרישות המקצועיות המנוסחות בתקנון, וכן ‘מועמדים לחברות’ – בוגרים וסטודנטים שעדיין לא השלימו את מלוא הדרישות. זהו רגע מרגש ומשמח עבורנו. מכאן ואילך – ערכו, כוחו ומעמדו של האיגוד יהיו נתונים בידי חבריו הפעילים.