מעת לעט – בלוג המטפלים: הגוף במלחמה|3.2026
דף הבית / ניוזלטרים / עדכוני חודש מרץ 2026 / מעת לעט – בלוג המטפלים: הגוף במלחמה|3.2026
על הקשר בין הנטייה לעייפות ולפציעות לבין העובדה שבמצבי חירום מתמשך אנחנו לא יודעים איזה יום היום
מאת: רות מעיין
כולנו מודעים לזה שבימים של חירום ועתות מלחמה – תחושת הזמן שלנו משתנה. “אין לי מושג איזה יום היום כי הכל התבלבל”, “מרגיש לי שאנחנו כבר שבועיים נכנסים ויוצאים מהממ”ד” – משפטים שכאלה ודומיהם נשמעים בלי הרף. זה קשור כמובן לעובדה שסדר היום שלנו משתנה, כל אדם בהתאם לנסיבות חייו, אבל יש לזה גם סיבה עמוקה יותר – הקשר בין הגוף והחוויה למימד הזמן וליכולת שלנו להיות במודעות לכך.
ביום יום הגוף שלנו מתפקד כמערך מאורגן ומתוזמן. לכל אבר בגופנו יש זמן משלו, כל תנועה מורגלת במשך הזמן הדרוש לה. עבור כל פעולה שאנו עושים, יש בתוכנו ידיעה חווייתית ברורה שאותה רכשנו לעצמנו מתוך הרגל רב שנים – מהו המשך שלה וכמה כוח (פיזי ונפשי) היא תצרוך מאיתנו.
ידיעת הזמן הפנימי וההתייחסות שלנו אליו משולבת בכל עשייתנו, גם כאשר איננו מודעים לכך. זה נכון לגבי פעולות גדולות שצורכות זמן רב, כמו למשל כמה זמן ייקח לי להגיע ברכב מהעבודה לבית, זה נכון לגבי פעולות יותר קצרות, כדוגמת הזמן שדרוש לי כדי להזין מדיח, וגם עבור פעולות עוד יותר קצרות כמו משך מריחת משחת השיניים על המברשת בטרם צחצוח או הרמת היד כדי לגרד באף. כל פעולה שכזו מורכבת מאינספור תנועות קטנות יותר, חד פעמיות וחזרתיות, כל פעולה מערבת את הנשימה, את קצב פעימות הלב, את המערך החווייתי-פנימי שהינו, בין השאר, תלוי משך זמן.
אז מה עושים?
ראשית דבר – מודעות! עצם הידיעה שתקופות שכאלה משפיעות עלינו באופן שכזה יש בה כדי לנרמל ולהרגיע. זה לא שמשהו לא בסדר איתי, אלא – אני חווה תקופה שכזו ומייחל לסיומה בהקדם.
הומור – כן, אני קצת יותר קלאמזי, אבל לא רק אני. הכי כיף לשתף אחרים ולשמוע גם את הסיפורים שלהם. זה רק מדגיש שביומיום הגוף שלי הרבה יותר מאורגן.
האטה – הגוף מבקש להאט. זה בדיוק הזמן לקחת עוד דקה-שתיים לכל פעולה. אם לא נדרשנו לזנק מהמיטה בבוקר בגלל התראה, אפשר לקחת עוד רגע. מה רע בלהאריך את הפסקת הצהריים בעוד חמש דקות? אפילו אפשר להתמהמה עוד שנייה ביציאה מהממ”ד, לפני שחוזרים באופן מיידי לעיסוקים שאותם עזבנו לפני.
נשימה – בכל פעם ששמים לב לאחד מהאיתותים של המערכת תנועה-זמן-חוויה, אפשר לקחת נשימה עמוקה, נשימה שתעזור לקבל את זה שכך המערכת שלנו מגיבה בזמנים שכאלה.
מגע – זו הדרך הטבעית של הגוף להנכיח את היותו ברגע:
► חככו ידיים זו בזו – כמו בתנועה של מריחת קרם ידיים, במיוחד תוך מגע בזרתות ובחלק החיצוני של כף היד
► בישיבה – החליקו את כל כף היד על הירך תוך הפעלה של לחץ מתון
► תופפו בעדינות על הבטן
► הקשיבו לגוף – באיזה מקום הוא מבקש מגע כרגע, ותנו לו את מבוקשו
באיחולים לימים רגועים ופשוטים!
בלוג המטפלים מיועד לחברי האיגוד, אשר מעוניינים לפרסם מפרי עטם – כתיבה חופשית
בנושאים הקשורים במישרין או בעקיפין לטיפול, כגון: תובנות ושיתופים מהקליניקה, חוויות
מעולם הטיפול, סיפורי מקרה ועוד מידע שיכול להזין את כולנו כמטפלים.
תכני הפוסטים הינם באחריות הכותבים בלבד.
למשלוח חומרים לבלוג: blog@israel-psychotherapy.org