סיכום קורס הכשרה: התמודדות עם טראומה ואירועי קיצון|9.2024
דף הבית / ניוזלטרים / עדכוני חודש ספטמבר 2024 / סיכום קורס הכשרה: התמודדות עם טראומה ואירועי קיצון|9.2024
התמודדות עם טראומה ואירועי קיצון
כתבה: ד”ר רינה מזוז פיצ’ון, פסיכותרפיסטית במשחק ואומנות לילדים, נוער ומבוגרים, יועצת זוגית ומדריכת הורים.
עריכה: צינה גז, פסיכותרפיסטית אינטגרטיבית – מזרח מערב, יו”ר ועדת הקבלה וחברת וועד האיגוד.
קורס טראומה ואירועי קיצון בהנחייתו של ד”ר תולי פלינט, שניתן במסגרת איגוד ישראלי רב תחומי לפסיכותרפיה, היה אחד הקורסים המשמעותיים ביותר שלמדתי בזום.
היסודיות, הידע, המקצועיות והכלים השימושיים שהעניק ד”ר פלינט היו מעשיים ומעניינים. חומר הלימוד הועבר באופן ברור, מגוון וברמה גבוהה מאוד. בנוסף לכך זכינו במרצה עם רגישות גבוהה, מקצועיות בהעברת החומר הלימודי, צניעות ויחס אישי לכל משתתף ומשתתף. כל אלו תרמו לנוכחות פעילה של המשתתפים בקורס. התרגולים בקבוצות הקטנות שהתקיימו במהלכו אף חיזקו את החוויה המשותפת.
האיגוד דאג באופן עקבי לשלוח את כל החומרים הנלמדים ואת הקלטות הזום והעניק תמיכה מלאה בקורס. בנוסף נפתחה קבוצת ווטסאפ ייעודית שהייתה פעילה מאוד ותרמה רבות להעברת חומרים ושיתוף פעולה פורה בין המשתתפים בקורס.
בקורס ניתנה ההגדרה הבסיסית לטראומה כאירוע שהוא “יותר מדי”, כלומר אירוע שהוא מחוץ לחלון הסיבולת של האדם. חלון הסיבולת הוא אישי לכל אדם ותלוי במערך המשאבים העומד לרשותו בזמן ההתרחשות. הזיכרון הטראומטי מאוחסן באופן לא אדפטיבי והמחשבה אודותיו גורמות לכאב, הצפה רגשית או דיסוציאציה.
הקורס חשף את התלמידים למודל SIBAM, אשר מבוסס על התבוננות רב ממדית בארבע קומות – גוף, רגש, קוגניציה ורוח, ומאפשר עבודה עם אירועי טראומה באופן מוגן ובטוח בחדר הטיפולים.
המטרה העיקרית בטיפול היא להחזיר בהדרגה את יכולת העיבוד של הטראומה לתוך חלון הסיבולת.
באמצעות מודל ה SIBAM מוזמן המטופל להתבוננות משותפת בהיבטיה השונים של חוויה שמתעוררת, כאן ועכשיו, בעקבות אירוע שהתרחש בעבר:
1. תחושות (בגוף) – sensation – המידע שמגיע מהגוף.
2. עולם הדימויים של האדם – image – דימוי או תמונה שעולים.
3. התנהגות – behavior – התנהגות או תנועה שהמטופל חווה.
4. אפקט – רגשות – affect – רגשות שעולים.
5. משמעות – meaning – משמעות האירוע בהקשר הרחב.
ההבחנה (שנעשית בחדר הטיפולים) בין החוויה העכשווית כתגובה לאירוע ובין האירוע הטראומטי עצמו, שהתרחש בעבר והסתיים, הינה נדבך חשוב בטיפול בטראומה.
בקורס נחשפנו לתרגולים נוספים, כמו נשימות כדרך להרפיה בזמן הצפה (ג’ייקובסון), יצירת מפה נרטיבית כדרך להתבוננות משותפת במשמעות האירוע, תרגול עם חוסר אונים ובושה – שהם חלק מחומרי הטראומה הלא מעובדים, ותיפוף דו צידי בקצבים שונים כדרך לייצב חוויה נעימה או לפוגג חוויה שאינה נעימה.
ד”ר תולי פלינט הזמין את המטפלים לנהוג בזהירות ובצניעות ובעיקר להבין שהמטרה איננה למחוק את הסיפור של המטופל אלא להרחיבו, כדי לייצר דרגות חופש רבות יותר עבורו.
כחלק מהכשרתי כפסיכותרפיסטית לילדים, נוער ומבוגרים, כלים אלה מאפשרים לי ליישם את עקרונות המודל והתרגול עם מטופלים בטווח גילאים רחב – ילדים, נוער ומבוגרים, וכן עם מגוון גדול של מקרים.
ד”ר תולי פלינט העניק לי הבנה משמעותית, כי ניתן לעבוד עם טראומה מבלי להיכנס לפרטים של האירוע. עוד למדתי, כי מה שמאפשר החלמה זו החוכמה הטבעית של הגוף, המוח, מערכת העצבים, הנפש והנשמה של המטופל – ולא אנחנו, המטפלים. התפקיד שלנו הוא להיות שם כדי לכוון וכדי להוקיר רגעים בהם ההקלה מתרחשת בנוכחותנו.
כפי שכתבה אלה גבע בשירה כדי לדעת:
“אוּלַי בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר הָיִיתִי צְרִיכָה לְטַפֵּל עֶשְׂרִים שָׁנָה, כְּדֵי לָדַעַת שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא הָיָה אָדָם זָקוּק
לטִפּוּל אֶלָּא לְאַהֲבָה. שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא הָיָה אָדָם צָרִיךְ לְהִשְׁתַּנּוֹת אֶלָּא לְהֵרָפֵא. שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא הָיָה
צָרִיךְ אָדָם דָּבָר מִלְּבַד עֵינַי הָרוֹאוֹת אֶת שְׁלֵמוּתוֹ בִּפְנִים הַסֶּדֶק.”