ציוני הדרך – מבט עדכני על תהליכים רגשיים בפסיכותרפיה|6.2026
דף הבית / ניוזלטרים / עדכוני חודש יוני 2026 / ציוני הדרך – מבט עדכני על תהליכים רגשיים בפסיכותרפיה|6.2026
מתוך כנס מקוון 2021
מאת: צינה גז
בניוזלטר זה אנו מגיעים אל סיומו של הכנס “מבט עדכני על תהליכים רגשיים בפסיכותרפיה”.
ההרצאות שאיגד הכנס ביקשו להציע התבוננות רחבה ומעמיקה על רגשות ועסקו בנושא זה לא רק כתוכן טיפולי, אלא כציר מארגן של המפגש האנושי והקליני. מן ההתבוננות הפסיכואנליטית, דרך הממד הרוחני, עבודת האבל, הקשיבות והקשר הבין־אישי, ועד להבנות נוירוביולוגיות ולשדות טיפוליים מתפתחים – נפרש כאן פסיפס רב־קולי המשקף את רוחו הרב־תחומית של האיגוד.
שתי הרצאות שחתמו את הכנס מפגישות בין רגש, מוח ותודעה ומזמינות התבוננות מעמיקה על גבולות הטיפול, הרחבתם והאחריות המקצועית הנלווית לכך.
גם כאן מובאים תכני ההרצאות בסקירה כתובה ובאמצעות קישורים להקלטות, במטרה לאפשר עיון והעמקה, הן עבור מי שלקחו חלק בכנס בזמן אמת והן עבור מי שנחשפים אליו כעת לראשונה.
אנו מקווים כי הסקירות וההקלטות שפורסמו לאורך החודשים האחרונים ישמשו מקור להעמקה, השראה וחשיבה קלינית מתמשכת, וכי המפגש עם נקודות המבט השונות ימשיך להדהד בעבודתנו הטיפולית, כל אחד ואחת בדרכו ובשפתו המקצועית.
תוכנית הכנס:
הרצאה 1: “מפגש של רגשות בשעה הטיפולית – התבוננות פסיכואנליטית” – שמואל גרזי
הרצאה 2: “חוויות ורגשות רוחניים – לשיחה עם הרבי והגורו או שחשוב גם בקליניקה?” – פרופ’ עפרה מייזלס
הרצאה 3: “לתקן ברגש: עבודת אבל מורכב במסורת גישת AEDP” – ד”ר נירית אברהם
הרצאה 4: “מיינדפולנס ורגשות: טיפול בראי מודל התקשורת הקשובה” – שנטם דוד זוהר
הרצאה 5: “קווי אישיות והשפעתם על הדינמיקה הרגשית בטיפול” – אורנה אפק
הרצאה 6: “המוח הרגיש – מדעי המוח בחדר הטיפול” – ד”ר קרן בן-יצחק
הרצאה 7: “טיפול ומחקר בפסיכותרפיה משולבת חומרים משני תודעה” – ד”ר קרן צרפתי
הרצאה שישית: 4 באפריל 2021
המוח הרגיש – מדעי המוח בחדר הטיפול
ד”ר קרן-בן יצחק
תקציר
בעשורים האחרונים הפך תחום מדעי המוח לפורץ דרך, וגילוייו משפיעים באופן דרמטי על עולם הרפואה, כמו גם על עולם הפסיכותרפיה. ההרצאה תתייחס לעולם הרגשות בראי מדעי המוח ותתמקד בנושאים הקשורים לטיפול: רגש וקוגניציה הפועלים כקואליציה במוח, מאפייני המוח המתמודד, אומץ כמיומנות נרכשת ועוד. נעסוק בשאלות כגון: מה קורה למוח שלנו כשאנו מחליטים לצאת למסע פנימי לתוך עצמנו? האם המוח משתנה? כיצד הוא מאפשר לנו לשנות דפוסי מחשבה והתנהגות? כיצד אנו מסוגלים להתמודד עם אתגרים, פחדים ומשברים?
התודעה האנושית: עומק החוויה או בדידות קיומית
ההרצאה מתמקדת בשני צירים מרכזיים:
- תפקידה של הפסיכותרפיה בהנגשת מידע מהמוח
- מה מתרחש במוח במהלך טיפול מוצלח וכיצד הדבר משפיע על רווחת המטופל
תשומת הלב מופנית לתופעה יומיומית אך עמוקה – בכל בוקר אנו מתעוררים, ואיתנו מתעורר גם העצמי, דרכו אנו חווים את העולם.
התודעה היא מעין “סרט פנימי” רב־ממדי הכולל מראות, קולות, ריחות ותחושות. ברוב הזמן היא נחווית כרציפה ובבעלותנו, אך במצבים של שסע בתודעה, חוויה זו עלולה להתערער.
מאפיין ייחודי נוסף של הקיום האנושי הוא המודעות לסופיות החיים – עובדה המעמיקה את חוויית הקיום, אך גם הופכת אותה למאתגרת. לצד זאת, בבסיס התודעה שוכנת גם בדידות קיומית.
רגש, זיכרון וקבלת החלטות
מנקודת מבט נוירולוגית, התודעה נוצרת במוח והחוויה עצמה מתרחשת באזורים מוחיים ייחודיים לכל אדם. המציאות, בהתאם לכך, אינה מורכבת רק מהעובדות האובייקטיביות, אלא מהפרשנות הסובייקטיבית שלנו אליהן.
החוויה הרגשית נוכחת בכל רגע של מודעות ומשפיעה באופן ישיר על תהליכי קבלת החלטות. בדומה לתפיסת המציאות, גם הזיכרון אינו תיעוד אובייקטיבי של העבר, אלא בנייה סובייקטיבית המשתנה לאורך זמן. כאשר אנו זוכרים, זו האמת כפי שהיא נחווית עבורנו.
האם פסיכותרפיה משנה את המוח?
הנוירונים הם תאים ייחודיים שתפקידם להעביר מידע באמצעות תקשורת הדדית. הקשרים ביניהם נוצרים ומשתנים כתוצאה מלמידה ודרכם מתעצבת החוויה הרגשית וההתנהגותית.
העניין הטיפולי מתמקד בעיקר בסינפסות ובנוירוטרנסמיטורים – האופן שבו המידע מועבר, מעובד ונשמר.
בהסתמך על עקרונות מחקריו של אריק קנדל:
- כל התהליכים הנפשיים הם תהליכים עצביים
- לגנים השפעה על מבנה ותפקוד הקשרים העצביים
- החוויה משנה את הביטוי הגנטי – גנטיקה היא פוטנציאל, לא גורל
- פסיכותרפיה היא תהליך של למידה המשנה את ביטוי הגנים ואת הקשרים העצביים
- לאורך זמן, טיפול מייצר שינויים יציבים בהתנהגות
המסקנה: חוויה משנה את המוח דרך למידה.
פלסטיות מוחית בכל גיל: הבסיס לשינוי
המוח הוא מערכת דינמית בעלת פלסטיות גבוהה, גם בגיל הבגרות.
פלסטיות מאפשרת:
- חיזוק או החלשה של קשרים עצביים
- יצירת מעגלים חדשים
- שימור למידה לאורך זמן
מטרת הטיפול: להחליש למידה שאינה מיטיבה ולבנות במקומה מעגלים עצביים חדשים ומסתגלים יותר.
למידה ויצירת זכרונות חדשים
למידה מתבטאת במספר תהליכים:
- שינוי בעוצמת הקשרים הסינפטיים
- יצירת קשרים חדשים
- גיזום תאים (מוות מתוכנן)
- נוירוגנסיס – יצירת נוירונים חדשים (בעיקר בהיפוקמפוס)
השלכות תהליכים אלו משמעותיות במיוחד בהקשר של יצירת זיכרונות חדשים ועיבודם.
למידה משמעותית נשענת על מנגנון של הגברה ארוכת טווח (LTP):
- פעילות עצבית מתמשכת גם לאחר דעיכת הגירוי הראשוני
- שינוי תפקודי ואנטומי בסינפסה
בטיפול:
האינטגרציה בין חוויות העבר להווה יוצרת חיווט מוחי חדש. היכולת לשאת אינטגרציה זו קשורה ללמידה משמעותית באזורים קדם־מצחיים. כאשר מטופל פוגש מחדש חוויות רגשיות שנצרבו בסביבה מאיימת, הפעם בתוך סביבה בטוחה ומוחזקת, אינטראקציה זו משנה את אופן עיבוד המידע במוח.
פעילות מוחית והפרעות נפשיות
דוגמאות להמחשה:
הפרעת אישיות גבולית (BPD):
- פעילות מוגברת באינסולה (מערכת הרגש)
- פעילות מופחתת באזורים קדם־פרונטליים (ויסות ושליטה)
תוצאה: עוררות רגשית גבוהה ולא מווסתת.
PTSD:
עוררות יתר באזורים מוחיים רבים.
אימון מוחי והתמודדות עם פחד
המוח, בדומה לשריר, זקוק לאימון בפועל. לא ניתן ללמוד התמודדות ללא מפגש ממשי עם קושי.
מחקר על אומץ גילה כי אצל אמיצים:
- פעילות מוגברת באזורים קדם־מצחיים
- ירידה בפעילות האמיגדלה
המשותף לנבדקים שהתמודדו: יכולת לדבר עם עצמם, להשהות תגובה, ולהפוך סקרנות לכלי התמודדות.
תודעה לא מונעת הדחקה
המטרה המרכזית היא להפוך ידע מרומז (לא מודע) לידע מפורש (מודע). זה נעשה דרך יצירת אינטגרציה בין רשתות עצביות שונות.
גם כאשר מידע אינו מודע, הוא עדיין נקלט ותופעה זו מוגדרת – “הזנחת צד”.
מכאן: הדחקה אינה שכחה.
סיכום: פסיכותרפיה כמחוללת שינוי מוחי
לפסיכותרפיה יש פוטנציאל עמוק להשפיע על חיווט המוח ועל זרימת האינפורמציה בו.
- מחשבות הופכות לתחושות, אשר מובילות להתנהגות
- מתאפשר זיהוי ושינוי דפוסי חשיבה ואמונות
- מתפתחת יכולת להתמודד באופן מיטיב עם מצוקה
באופן זה נפתחות אפשרויות לשינוי מתמשך ומשמעותי בחיי האדם.
ד”ר קרן בן-יצחק. דוקטורט במדעי המוח, MA בפסיכולוגיה ניסויית-מחקרית, בוגרת המרכז לחקר המוח בבר-אילן, במחקרה פיתחה כלי לאבחון פוטנציאל אובדני בקרב מתבגרים. מרצה ומלמדת קורסים וסדנאות על מגוון תפקידי הרגשות של האדם, בדגש על חשיבות הנגישות אל העולם הרגשי והצורך ה”בוער” שלנו להרגיש.
לצפייה בהרצאה
הרצאה שביעית: 11 באפריל 2021
טיפול ומחקר בפסיכותרפיה משולבת חומרים משני תודעה
ד”ר קרן צרפתי
תקציר
בהרצאה זו מוצג עולם המחקר והטיפול באמצעות חומרים משני תודעה. ההרצאה תתמקד בעבודה טיפולית עם פסילוסיבין ועם MDMA למצבי דיכאון והפרעת דחק פוסט טראומתית (PTSD), תוך התמקדות בעולם הרגשי המאפיין את תהליכי טיפול אלו.כפתיח להרצאה זו, האחרונה בסדרת ההרצאות בכנס, מדגיש ניר ישראלי, חבר ועד האיגוד, את החיבור של שלושת הצירים גוף-נפש-רוח, אשר עבר כחוט מקשר בין כל ההרצאות ומאפיין גם את נושא הפסיכותרפיה משולבת חומרים משני תודעה. מחד, זהו תחום השייך למדעי המוח ולפסיכופרמקולוגיה. מאידך, נושא זה נוגע בלב העשייה הטיפולית דרך התבוננות פנימית עמוקה, המאפשרת שינוי משמעותי בנרטיב הנפשי ודרך חוויות רוחניות של מטפלים ומטופלים גם יחד, שבבסיסן תחושת חיבור עמוק לאנושות כולה.
הערה מאת המרצה: ההרצאה, שניתנה בשנת 2021 מבוססת על ידע וניסיון שנצברו בשנים שקדמו לה. מאחר שפסיכותרפיה משולבת חומרים משני תודעה היא תחום מתפתח, ייתכן שהתכנים אינם משקפים באופן מלא את כלל ההתפתחויות הקליניות, המחקריות והרגולטוריות העדכניות. מומלץ, בנוסף להרצאה זו, להתעדכן במקורות מקצועיים עדכניים להעמקה ורענון הידע בתחום.
חומרים משני תודעה: מחקר מתחדש
הפסיכדליה היא תחום מחקרי צעיר ומתפתח, המחייב העמקה לצד זהירות רבה. האתגר המרכזי הוא שילוב הידע שנצבר במסורות עתיקות, כגון ריפוי שמאני, בתוך מסגרות הפסיכיאטריה והפסיכולוגיה המערבית.
קיימים חומרים רבים משני תודעה, כדוגמת MDMA, פסילוסיבין (החומר הפעיל בפטריות), קטמין, LSD, אשר המשותף להם הוא יצירת חוויה תודעתית זמנית ועוצמתית. חוויה זו מאופיינת בשינויים משמעותיים בקוגניציה, ברגש ובתחושה, בגמישות מחשבתית, תפיסתית ורגשית, ובהגברת הקישוריות בין אזורים שונים במוח – תהליך המשפר את התקשורת ביניהם. מנעד החוויות רחב ומשתנה בין אנשים שונים.
המחקר בתחום החל כבר בשנות ה-60, אך הופסק בשל הקשרים פוליטיים ותרבותיים. השימוש החוקי דאז הוביל לעלייה בצריכה, שנתפסה כמאיימת על הסדר החברתי (למשל בהקשר של תנועת ההיפים וההתנגדות למלחמת וייטנאם). בעקבות זאת הוכרזו החומרים כמסוכנים והמחקר הופסק.
בעשור האחרון חלה תחייה מחקרית משמעותית, המתמקדת בבדיקת הבטיחות, ההשפעה המוחית והיעילות של שילוב חומרים משני תודעה עם פסיכותרפיה, בהקשרים קליניים מוגדרים.
MDMA כטיפול ל-PTSD
כשמונה אחוזים מהאוכלוסייה בארה”ב סובלים מ-PTSD, לצד שיעורים גבוהים במיוחד בקרב צוותי חירום ואנשי צבא. בעוד שרוב האנשים מחלימים מתסמיני טראומה עם הזמן, כ-10 אחוזים נותרים “תקועים” בתסמינים קשים: הצפות רגשיות, הימנעויות, חרדה, דיכאון, סיוטים ופלאשבקים.
בשל העומס הנפשי המתמשך, מתפתחים מצבי דיסוציאציה ותחושת ניתוק מהגוף ומהחוויה הפנימית.הטיפול הקיים – שילוב של תרופות ופסיכותרפיה – יעיל פחות בטווח הארוך, במיוחד במצבי PTSD עמידים.
מכאן צמח המחקר בתרפיה מבוססת MDMA, שמטרותיו הן בדיקת הבטיחות, היעילות, ההשפעה ארוכת הטווח וכן שימוש נקודתי ולא כרוני, במטרה לטפל בשורש הטראומה.
הפוגה מחוויה בלתי נסבלת
MDMA מגביר הפרשה של סרוטונין, דופמין ואוקסיטוצין – נוירוטרנסמיטורים הקשורים לרווחה נפשית, בהירות, אמפתיה וקרבה. על אף שההשפעה של החומר זמנית, היא מאפשרת הפוגה מהחוויה הבלתי נסבלת של PTSD.במחקרים קליניים מבוקרים שנערכו בקרב 1,260 משתתפים, לא נרשמו אירועים חריגים. הנבדקים עברו סינון קפדני, המטפלים הוכשרו באופן ייעודי, והטיפול התקיים במינון מבוקר ובמיכל טיפולי בטוח (Set and Setting). יש להדגיש, כי חוויה קשה שתתעורר ללא מיכל טיפולי שכזה, למשל כפי שקורה לעיתים במסיבות, עלולה להיות טראומטית, בעוד שבטיפול היא מוכלת ומהווה הזדמנות לעיבוד עמוק.
תוצאות פורצות דרך
פרוטוקול המחקר ב-MDMA כולל בדרך כלל 12 מפגשים: שלושה מפגשי הכנה, סשן MDMA, שלושה מפגשי אינטגרציה, וחוזר חלילה – עד שלושה סבבים.
נמצא, כי בתום 12 חודשים מסיום הטיפול 68 אחוזים מהנבדקים לא עמדו עוד בקריטריונים ל-PTSD. ממצא זה הוביל להכרזה של ה-FDA על המחקר כפורץ דרך. בנוסף, נמצאו גם שיפורים בשינה, בתפקוד ובדיכאון נלווה.
Ego Dissolution קישוריות מוחית ושינוי בדיכאון
המחקר בפסילוסיבין התמקד בעיקר בדיכאון מג’ורי, עמיד ואובדני. פחות ממחצית מהמטופלים מגיבים לתרופות נוגדות דיכאון, וחלק ניכר נזקקים לטיפול כרוני.
במחקרים עם מתנדבים בריאים, כ-60 אחוזים דיווחו על חוויות של אחדות, התעלות מעבר לזמן ולמרחב, מצב רוח חיובי עמוק, אהבה, פליאה ומשמעות – חוויות שנותרו נוכחות גם שנה לאחר מכן. גם בקרב חולים סופניים נצפתה ירידה משמעותית בחרדה ובדיכאון. תוצאות מבטיחות נמצאו גם ב-OCD ובהתמכרויות. גם על מחקרים אלה ה-FDA הכריז כפורצי דרך.
בדימות מוחי נמצא כי פסילוסיבין מעלה באופן משמעותי את רמת הקישוריות במוח. בקרב נבדקים רבים מתוארת חוויה עמוקה של Ego dissolution – הפחתה זמנית של תחושת האני והזהות האישית המובחנת, לצד חוויה דומיננטית של חיבור למשהו גדול שמעבר לעצמי. נמצא קשר מובהק בין עומק חוויה זו לבין שיפור משמעותי בתסמיני דיכאון.
שער לחוויה טרנספורמטיבית
ניתן לבחון מספר השערות למנגנון השינוי הטרנספורמטיבי: חשיבות המיכל הטיפולי ונוכחות המטפל כנוכחות אוהבת ובטוחה; פסיכותרפיה חווייתית־גופנית הממוקדת ברגע ההווה; ומתן מקום גם לממד האקזיסטנציאלי־רוחני.
לסיכום, מדובר בפרדיגמה חדשה: תרופה המהווה שער לחוויה רב־ממדית, המאפשרת טרנספורמציה עמוקה בתוך מסגרת טיפולית.
ד”ר קרן צרפתי. MA בפסיכולוגיה סומאטית (גוף-נפש) ודוקטורט בפסיכולוגיית מזרח-מערב. מייסדת-שותפה של מכון האקומי ישראל, מטפלת ומורה בכירה לפסיכותרפיית האקומי, ממקימות תכנית ה-MA לפסיכותרפיה אינטגרטיבית באוניברסיטת חיפה. מנהלת מחקרים קליניים בפסיכותרפיה משולבת חומרים משני תודעה. גישתה מושרשת בגישות פסיכולוגיות מערביות, גישות שמאניות ותורות רוח מזרחיות.