דבר היו”ר – ד”ר טלי סלע|4.2023
דף הבית / ניוזלטרים / עדכוני חודש אפריל 2023 / דבר היו”ר – ד”ר טלי סלע|4.2023
“בָּאָרֶץ הַלּוֹהֶטֶת הַזֹּאת, מִלִּים צְרִיכוֹת לִהְיוֹת צֵל”
רֶגַע אֶחָד שֶׁקֶט בְּבַקָּשָׁה. אָנָּא. אֲנִי
רוֹצֶה לוֹמַר דְּבַר מָה. הוּא הָלַךְ
וְעָבַר עַל פָּנַי. יָכֹלְתִּי לָגַעַת בְּשׁוּלֵי
אַדַּרְתּוֹ. לֹא נָגַעְתִּי. מִי יָכוֹל הָיָה
לָדַעַת מַה שֶּׁלֹּא יָדַעְתִּי.
ברעש הגדול שבו אנו מצויים בימים הללו, חשבתי על בקשתו הצנועה של נתן זך לרגע אחד של שקט. על הרצון לומר דבר מה, לגעת, לדעת. על האפשרות לתת לאדם אחר לא רק לעבור על פנינו מבלי דעת ומבלי געת; על האפשרות לגעת, להינגע, לדעת. על היות האדם שאני ועל היות אדם אחר; על כך שאנו צריכים זה את זה כדי לגעת, שאנו זקוקים זה לזה כדי לדעת.
סוגיות כבדות משקל עומדות על הפרק בימים אלו: שאלות על ערכים, על זהות, על מערכות היחסים בין המדינה לבין אזרחיה, על זכויות וגבולות, על אמונות ועל השקפות-עולם. אפשר רק לדמיין איזה שיח משמעותי ניתן היה לקיים על הסוגיות הללו. צריך לדמיין זאת כי השיח הקיים לוקה בכל החוליים ששיח יכול ללקות בהם: היעדר הקשבה, חוסר כבוד, חלוקה ל”מחנות”, שיסוי, אלימות וביזוי.
הארץ, כדבריו של יהודה עמיחי, לוהטת. והמילים, שצריכות להיות לה לצל, אינן עושות זאת. להיפך, המילים מלבות את האש, צורבות, מכאיבות, מצלקות. מילים של הדרה ו”סימון” האחר. מילים בוטות, מרחיקות, מזעזעות.
וחשבתי על איכויותיו השונות כל-כך של השיח שאנחנו אמונים עליו – השיח הטיפולי. במאמרו “הטיפול הנפשי” כותב פרויד שמילים הן “כישוף שאיבד מחיוניותו”, ושככאלה הן “כלי העבודה העיקרי של הטיפול הנפשי”. כפסיכותרפיסטים, כולנו מכירים את הכוח העצום שיש למילים – את הכוח הפוגע, הפוצע והמשחית שיש להן, ואת הכוח היוצר, המאחה והמרפא שלהן.
אני סבורה שההיכרות הזו עם איכויותיה הפוצעות והמרפאות של השפה מגדירה את השליחות שלנו, אנשי הטיפול, בהקשר החברתי ובעת הזו. כמי שיושבים מידי יום בקליניקה ומתעניינים באופנים בהם אדם אחר חווה את העולם, מבין אותו ופועל בו; כמי שעבודתם נשענת על פיתוח היכולת להקשבה, להתעניינות, להכלה ולקבלה; על רצון להבין את נקודת המבט של האחר, על הנכונות להתבונן על מה שמתחולל בקרבנו ולאתגר את הנחות היסוד שלנו, ועל הסכמה למורכבות – כמי שמטפחים כל העת את האיכויות האנושיות הללו, נדמה לי שיש לנו גם תפקיד חברתי, בוודאי בימים הקשים בהם אנו מצויים.
האיגוד שלנו חרת על דגלו את חשיבות השיח בין שפות טיפוליות שונות. במובן רחב יותר מבטא חזון זה הכרה בממד המרפא של שיחה ושיח – שמצויים, כאמור, בבסיס העיסוק ב”טיפול בדיבור”. הבה נביא את האיכויות המרפאות שיכולות להיות למילים גם למרחב הציבורי ולשיח המתנהל בו, בואו ננכיח במרחב זה את כל מה ששיח יכול לאפשר. רק כך יוכלו המילים להיות צל, רק כך הן יפיצו אור.
מאחלת לכולנו שנדע ימים טובים יותר.
בברכת חג חירות שמח,
ד”ר טלי סלע – יו”ר האיגוד