המוח הרגיש – מדעי המוח בחדר הטיפול

ההרצאה השישית מתוך סדרת הרצאות בכנס המקוון של האיגוד:

מבט עדכני על תהליכים רגשיים בפסיכותרפיה, שהתקיים בפברואר-אפריל 2021

 המוח הרגיש – מדעי המוח בחדר הטיפול

ד”ר קרן בן יצחק

סיקור ההרצאה: צינה גז

ד”ר קרן בן-יצחק. דוקטורט במדעי המוח, MA בפסיכולוגיה ניסויית-מחקרית, בוגרת המרכז לחקר המוח בבר-אילן, במחקרה פיתחה כלי לאבחון פוטנציאל אובדני בקרב מתבגרים. מרצה ומלמדת קורסים וסדנאות על מגוון תפקידי הרגשות של האדם, בדגש על חשיבות הנגישות אל העולם הרגשי והצורך ה”בוער” שלנו להרגיש.

 

תקציר
בעשורים האחרונים הפך תחום מדעי המוח לפורץ דרך, וגילוייו משפיעים באופן דרמטי על עולם הרפואה, כמו גם על עולם הפסיכותרפיה. ההרצאה תתייחס לעולם הרגשות בראי מדעי המוח ותתמקד בנושאים הקשורים לטיפול: רגש וקוגניציה הפועלים כקואליציה במוח, מאפייני המוח המתמודד, אומץ כמיומנות נרכשת ועוד. נעסוק בשאלות כגון: מה קורה למוח שלנו כשאנו מחליטים לצאת למסע פנימי לתוך עצמנו? האם המוח משתנה? כיצד הוא מאפשר לנו לשנות דפוסי מחשבה והתנהגות? כיצד אנו מסוגלים להתמודד עם אתגרים, פחדים ומשברים?

התודעה האנושית: עומק החוויה או בדידות קיומית
ההרצאה מתמקדת בשני צירים מרכזיים:

  • תפקידה של הפסיכותרפיה בהנגשת מידע מהמוח
  • מה מתרחש במוח במהלך טיפול מוצלח וכיצד הדבר משפיע על רווחת המטופל

תשומת הלב מופנית לתופעה יומיומית אך עמוקה – בכל בוקר אנו מתעוררים, ואיתנו מתעורר גם העצמי, דרכו אנו חווים את העולם.

התודעה היא מעין “סרט פנימי” רב־ממדי הכולל מראות, קולות, ריחות ותחושות. ברוב הזמן היא נחווית כרציפה ובבעלותנו, אך במצבים של שסע בתודעה, חוויה זו עלולה להתערער.

מאפיין ייחודי נוסף של הקיום האנושי הוא המודעות לסופיות החיים – עובדה המעמיקה את חוויית הקיום, אך גם הופכת אותה למאתגרת. לצד זאת, בבסיס התודעה שוכנת גם בדידות קיומית.

רגש, זיכרון וקבלת החלטות
מנקודת מבט נוירולוגית, התודעה נוצרת במוח והחוויה עצמה מתרחשת באזורים מוחיים ייחודיים לכל אדם. המציאות, בהתאם לכך, אינה מורכבת רק מהעובדות האובייקטיביות, אלא מהפרשנות הסובייקטיבית שלנו אליהן.

החוויה הרגשית נוכחת בכל רגע של מודעות ומשפיעה באופן ישיר על תהליכי קבלת החלטות. בדומה לתפיסת המציאות, גם הזיכרון אינו תיעוד אובייקטיבי של העבר, אלא בנייה סובייקטיבית המשתנה לאורך זמן. כאשר אנו זוכרים, זו האמת כפי שהיא נחווית עבורנו.

האם פסיכותרפיה משנה את המוח?
הנוירונים הם תאים ייחודיים שתפקידם להעביר מידע באמצעות תקשורת הדדית. הקשרים ביניהם נוצרים ומשתנים כתוצאה מלמידה ודרכם מתעצבת החוויה הרגשית וההתנהגותית.

העניין הטיפולי מתמקד בעיקר בסינפסות ובנוירוטרנסמיטורים – האופן שבו המידע מועבר, מעובד ונשמר.

בהסתמך על עקרונות מחקריו של אריק קנדל:

  • כל התהליכים הנפשיים הם תהליכים עצביים
  • לגנים השפעה על מבנה ותפקוד הקשרים העצביים
  • החוויה משנה את הביטוי הגנטי – גנטיקה היא פוטנציאל, לא גורל
  • פסיכותרפיה היא תהליך של למידה המשנה את ביטוי הגנים ואת הקשרים העצביים
  • לאורך זמן, טיפול מייצר שינויים יציבים בהתנהגות

המסקנה: חוויה משנה את המוח דרך למידה.

פלסטיות מוחית בכל גיל: הבסיס לשינוי
המוח הוא מערכת דינמית בעלת פלסטיות גבוהה, גם בגיל הבגרות.
פלסטיות מאפשרת:

  • חיזוק או החלשה של קשרים עצביים
  • יצירת מעגלים חדשים
  • שימור למידה לאורך זמן

מטרת הטיפול: להחליש למידה שאינה מיטיבה ולבנות במקומה מעגלים עצביים חדשים ומסתגלים יותר.

למידה ויצירת זכרונות חדשים
למידה מתבטאת במספר תהליכים:

  • שינוי בעוצמת הקשרים הסינפטיים
  • יצירת קשרים חדשים
  • גיזום תאים (מוות מתוכנן)
  • נוירוגנסיס – יצירת נוירונים חדשים (בעיקר בהיפוקמפוס)

השלכות תהליכים אלו משמעותיות במיוחד בהקשר של יצירת זיכרונות חדשים ועיבודם.
למידה משמעותית נשענת על מנגנון של הגברה ארוכת טווח (LTP):

  • פעילות עצבית מתמשכת גם לאחר דעיכת הגירוי הראשוני
  • שינוי תפקודי ואנטומי בסינפסה

בטיפול:
האינטגרציה בין חוויות העבר להווה יוצרת חיווט מוחי חדש. היכולת לשאת אינטגרציה זו קשורה ללמידה משמעותית באזורים קדם־מצחיים. כאשר מטופל פוגש מחדש חוויות רגשיות שנצרבו בסביבה מאיימת, הפעם בתוך סביבה בטוחה ומוחזקת, אינטראקציה זו משנה את אופן עיבוד המידע במוח.

פעילות מוחית והפרעות נפשיות
דוגמאות להמחשה:

הפרעת אישיות גבולית (BPD):

  • פעילות מוגברת באינסולה (מערכת הרגש)
  • פעילות מופחתת באזורים קדם־פרונטליים (ויסות ושליטה)

תוצאה: עוררות רגשית גבוהה ולא מווסתת.

PTSD:
עוררות יתר באזורים מוחיים רבים.

אימון מוחי והתמודדות עם פחד
המוח, בדומה לשריר, זקוק לאימון בפועל. לא ניתן ללמוד התמודדות ללא מפגש ממשי עם קושי.
מחקר על אומץ גילה כי אצל אמיצים:

  • פעילות מוגברת באזורים קדם־מצחיים
  • ירידה בפעילות האמיגדלה

המשותף לנבדקים שהתמודדו: יכולת לדבר עם עצמם, להשהות תגובה, ולהפוך סקרנות לכלי התמודדות.

תודעה לא מונעת הדחקה
המטרה המרכזית היא להפוך ידע מרומז (לא מודע) לידע מפורש (מודע). זה נעשה דרך יצירת אינטגרציה בין רשתות עצביות שונות.
גם כאשר מידע אינו מודע, הוא עדיין נקלט ותופעה זו מוגדרת – “הזנחת צד”.
מכאן: הדחקה אינה שכחה.

סיכום: פסיכותרפיה כמחוללת שינוי מוחי
לפסיכותרפיה יש פוטנציאל עמוק להשפיע על חיווט המוח ועל זרימת האינפורמציה בו.

  • מחשבות הופכות לתחושות, אשר מובילות להתנהגות
  • מתאפשר זיהוי ושינוי דפוסי חשיבה ואמונות
  • מתפתחת יכולת להתמודד באופן מיטיב עם מצוקה

באופן זה נפתחות אפשרויות לשינוי מתמשך ומשמעותי בחיי האדם.