ההרצאה החמישית מתוך סדרת הרצאות בכנס המקוון של האיגוד:
מבט עדכני על תהליכים רגשיים בפסיכותרפיה, שהתקיים בפברואר-אפריל 2021
קווי אישיות והשפעתם על הדינמיקה הרגשית בטיפול
אורנה אפק
סיקור ההרצאה: צינה גז
אורנה אפק. פסיכולוגית ומדריכה מוסמכת בפסיכותרפיה ובפסיכודיאגנוסטיקה, מנהלת מכון תמוז לטיפול וייעוץ פסיכולוגי. מדריכה אנשי מקצוע במסגרות קבוצתיות ואישיות, מלמדת בבית הספר לפסיכותרפיה יונגיאנית ומרצה בפורומים מקצועיים בנושאים: נרקסיזם, התיאוריה הפסיכואנליטית, חלומות.
קווי האישיות כדרך להיערכות בטיפול
בעולם הטיפול נהוג לעסוק בהפרעות אישיות בעיקר מן ההיבט הפסיכופתולוגי, אולם להבנת קווי האישיות ערך משמעותי בהבנת עולמו הרגשי־חווייתי של המטופל וכן להבנת הדינמיקה הנוצרת בקשר הטיפולי.
מודעותם של מטפלים לקווי האישיות מאפשרת היערכות טובה יותר לדפוסי הקשר הצפויים בטיפול. חשיבות האבחון האישיותי כבר בתחילת הטיפול מסייעת לענות על שאלות כגון: עם אילו מטופלים תופענה עוצמות רגשיות בלתי מווסתות? מי יעדיפו מרחק יחסי? האם המטופל חווה עזרה כהקלה והכרת תודה?
מודל האבחון הפסיכודינמי – PDM
המדריך האבחוני הפסיכודינמי PDM (Psychodynamic Diagnostic Manual), שפורסם בשנת 2006, נועד להשיב את הממד הסובייקטיבי להבנת התפקוד הנפשי. זאת בניגוד למדריכי אבחון מבוססי תסמינים בלבד כדוגמת DSM.
האבחון מתבצע בשלושה ממדים:
1. קווי אישיות
2. תפקודים מנטליים ורמת ארגון האישיות
3. סימפטומים
קווי אישיות – רמת ארגון ותפקודים מנטליים
קווי האישיות מבטאים סגנונות התנהגות, פחדים ומנגנוני הגנה האופייניים לאדם, כגון קווים סכיזואידיים, נרקיסיסטיים, אובססיביים, תלותיים ועוד.
במקום המושג “הפרעות אישיות”, הוצעה חלוקה לרמות ארגון אישיות: גבוהה, בינונית ונמוכה. ככל שרמת הארגון גבוהה יותר, כך גדלה הבשלות הרגשית והתפקוד במישורי החיים השונים.
רמת הארגון האישיותי מתבטאת במגוון יכולות מנטליות, ובהן:
• יכולות ויסות, תפקוד, קשב ולמידה
• החוויה הרגשית וביטויה
• יכולת למנטליזציה
• יכולת לדיפרנציאציה ואינטגרציה
• יכולת ליחסים בין־אישיים ואינטימיות
• איכות החוויה הפנימית והערך העצמי
• יכולת לשליטה וויסות התנהגות
• תפקודים הגנתיים
• התמודדות עם מצבי מתח
• יכולת להתבוננות עצמית
• יכולת להבנות ולהשתמש בסטנדרטים מופנמים
• תחושת משמעות ומטרה
ככל שרמת התפקודים המנטליים מגוונת וגבוהה יותר, כך גם רמת הארגון האישיותי. רמת ארגון בינונית (גבולית) מאפיינת רבות מהפרעות האישיות. רמת ארגון נמוכה (פסיכוטית) אינה מצביעה בהכרח על פסיכוזה פעילה, אלא על שיפוט מציאות פגוע ויציב יחסית.
קשר בין סימפטומים לקווי האישיות
הסימפטומים שבגינם מגיע מטופל מקבלים משמעות שונה בהתאם לקווי האישיות ולרמת הארגון. סימפטומים דומים עשויים לנבוע ממקורות שונים, בהתאם למבנה האישיותי. כך למשל, דיכאון אצל מטופל עם קווים נרקיסיסטיים עשוי לנבוע מפגיעה בערך העצמי, בעוד שאצל מטופל בעל קווים גבוליים הוא עשוי לנבוע מחוויות נטישה. באופן דומה, גם סימפטומים כמו פוביות, הפרעות אכילה, OCD ועוד עשויים לקבל משמעות שונה בקרב מטופלים עם קווי אישיות שונים ולכן אבחון של קווי האישיות ורמת הארגון בתחילת הטיפול מסייע לייעול התהליך ולהבנת חווייתו הסובייקטיבית של המטופל.
ה-PDM מתייחס להשפעת הסימפטומים גם על חוויית המטפל ועל הדינמיקה הטיפולית. אצל מטופלים בעלי ארגון אישיות בינוני ניתן לצפות לעוצמות רגשיות גבוהות, הן אצל המטופל והן אצל המטפל, בין היתר בשל שימוש במנגנוני הגנה פרימיטיביים, כגון פיצול והשלכה וקושי לראות מורכבות בזולת.
קווי אישיות מרכזיים והשלכות טיפוליות
קווים סכיזואידיים
מאופיינים בחשש מקרבה ופולשנות, צורך במרחב אישי ועולם פנימי עשיר. המטופלים עשויים לשדר רצון בקשר, אך מתקשים לאפשר קרבה ממשית ולעיתים אינם עסוקים ביחסים כלל. המפגשים נוטים להיות שקטים ואינטלקטואליים והאתגר הטיפולי הוא חיבור הדרגתי לרגש מבלי להיתפס כפולשני.
לדוגמה, עבור מטופל שחי בבדידות יחסית ומתקשה לבטא צורך בקשר – הטיפול יתמקד בהכרה בצורך באינטימיות ובהתמודדות עם סיום הקשר הטיפולי.
קווים גבוליים
מאופיינים בחוסר יציבות בדימוי העצמי וביחסים, פחד מנטישה ושינויים רגשיים חדים, לעיתים עם נטייה לתוקפנות. במצבי הפרעת אישיות גבולית נדרש המטפל ליציבות גבוהה ויכולת הכלה מול רגשות קיצוניים, פיצולים ומאבקי קרבה־מרחק. לעיתים בטיפול קשה להבחין בין רגשות המטפל לאלו של המטופל.
קווי אישיות אובססיבית־קומפולסיבית
מתאפיינת בצורך בשליטה, סדר ודיוק, חשיבה פרפקציוניסטית ועיסוק ב”מה שצריך” יותר מאשר ברצון אישי. הכעס, הרגש המרכזי, מבוטא לעיתים בדרכים עקיפות דרך מאבקים מוסריים או עקרוניים. מנגנון הגנה מרכזי הוא ניתוק רגשי, ולעיתים רגשות אשמה מועברים למטפל באמצעות הזדהות השלכתית.
קווי אישיות נרקיסיסטית
מאופיינים בעיסוק בערך העצמי ובשאיפה לשלמות. כאשר אצל המטופל מתעוררת תחושת נחיתות, הוא עשוי לעבור בין אידיאליזציה של המטפל לבין דה־ווליואציה, בעוד המטפל יחווה תחושות חוסר ערך המושלכות אליו. צמצום המנעד הרגשי נועד להגן על העצמי, ולכן חלק משמעותי מהעבודה הטיפולית הוא הרחבת החוויה הרגשית ואינטגרציה של חלקי העצמי. קנאה היא רגש מרכזי שלעיתים מופקד אצל המטפל.
קווי אישיות תלותית
מאופיינים בצורך חזק בדמות תומכת, תחושת ערך עצמי נמוכה ופסיביות. יש ביטויי הערצה כלפי המטפל, בד בבד עם קושי בביטוי כעס. נטייה לריצוי עלולה לגרום לירידה בערנות המטפל. האתגר הטיפולי הוא לעודד עצמאות ולהימנע מהפיכת המטפל לדמות אומניפוטנטית.
חשיבות האבחון האישיותי הכולל
כך נסגרה ההרצאה בהדגשת חשיבות המבט האישיותי להבנת הדינמיקה הרגשית בטיפול ולכיוונון מדויק יותר של העמדה הטיפולית.