חוויות ורגשות רוחניים – לשיחה עם הרבי והגורו או שחשוב גם בקליניקה?

ההרצאה השנייה מתוך סדרת הרצאות בכנס המקוון של האיגוד:

מבט עדכני על תהליכים רגשיים בפסיכותרפיה, שהתקיים בפברואר-אפריל 2021

חוויות ורגשות רוחניים – לשיחה עם הרבי והגורו או שחשוב גם בקליניקה?

פרופ’ עפרה מייזלס

סיקור ההרצאה: צינה גז

פרופ’ עפרה מייזלס. פרופסורית לפסיכולוגיה התפתחותית באוניברסיטת חיפה ופסיכולוגית קלינית. כיהנה כדיקנית הפקולטה לחינוך וכיו”ר המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך. עוסקת זה שנים בחקר הממד הרוחני של ההתפתחות האנושית ומקדמת את שילובו באקדמיה ובכנסים מקצועיים. מחקריה המוקדמים התמקדו בתיאוריית ההתקשרות ובמוטיבציה האוניברסלית להיטיב, עליהם כתבה בספרה The Caring Motivation. היא ממקימות ההתמחות לתואר שני בפסיכותרפיה אינטגרטיבית גוף–נפש–רוח באוניברסיטת חיפה ושותפה להקמת המרכז הרב־אוניברסיטאי לחקר וטיפוח רוח האדם.

תקציר
ההרצאה, אשר בוחנת תהליכי חיבור בין רוחניות ודת לבין פסיכותרפיה, עוסקת בארבע שאלות עיקריות:
מהם חוויות רוחניות ורגשות רוחניים?
מה חשיבותו של ממד זה ומרכזיותו בחיי אנשים?
האם חשוב לעבד רגשות וחוויות אלה בתוך פסיכותרפיה?
ואם כן – כיצד?
ההרצאה תבחן הבנות וכלים שבאים לתת תשובות לשאלות אלה וכן תציג מחקר ענף חדש העוסק בהן.

רוחניות ופסיכותרפיה – פרדוקס לכאורה
נתחיל בפרדוקס – העיסוק ברוחניות ובשאלות קיומיות נתפס כרלוונטי למסגרות דתיות או ניו־אייג’יות ונדחק לאורך שנים אל מחוץ לחדר הטיפולים. זאת ועוד – בעוד העניין האנושי ברוחניות קיים מאז ומתמיד, המחקר האקדמי בתחום עודנו בראשית דרכו.

עם זאת, בשנים האחרונות ניכרת תנועה של שינוי, הבאה לידי ביטוי גם ברוח תוכניות ההכשרה של האיגוד הרב־תחומי לפסיכותרפיה. מחקרים ונתונים מצביעים על עיסוק נרחב בחיפוש משמעות רוחנית, הן במסגרות דתיות וחוץ-דתיות והן במסגרת פסיכותרפיה.

מן ההדרה אל הפתיחות – התפתחות היסטורית
פרויד וממשיכי דרכו ראו בדת וברוחניות אשליה והתייחסו לדת כ”נוירוזה האובססיבית של האנושות” (פרויד, 1927). שינוי משמעותי החל מאמצע שנות ה־20 של המאה הקודמת, עם עלייתן של תפיסות פוסט־מודרניות שהטילו ספק באובייקטיביות מוחלטת והדגישו רב־תרבותיות, הקשריות וערכיות.

תפיסות פוסט-מודרניסטיות אלה סללו את הדרך לעיסוק מדעי ופסיכולוגי ברוחניות והובילו לבחינה מחודשת של הבחנות מסורתיות – בין טבעי לעל־טבעי, בין מדע לאמונה. בתוך כך חלה התקרבות בין רוחניות למדע, כחלק מתנועה תרבותית רחבה יותר, שאימצה השקפה הוליסטית לא־דואליסטית של המציאות.

רוחניות – הגדרות ומאפיינים
ויליאם ג’יימס (1902), מהראשונים שהתייחסו לרוחניות באופן מחקרי, כינה אותה “דת אישית” – קשר אינטימי של האדם עם הנשגב. כיום רוחניות נתפסת כחיבור אישי וחווייתי לטרנסנדנטי או לנשגב. זאת לעומת דת, הנתפסת כמערכת מוסדית, חברתית ותרבותית, הכוללת גם מענה לצרכים רוחניים.

אופייה הרב־גוני ולעיתים חמקמק של הרוחניות מציב אתגר מחקרי ומושגי. כך למשל:

  • פרגמנט מתאר רוחניות כחיפוש אחר הנשגב והקשר אליו.
  • לרנר ועמיתיו מדגישים התעלות מעבר לעצמי ופיתוח מחויבות לתרומה לאחרים.

המכנה המשותף להגדרות השונות הוא ההכרה בקיומו של ממד שמעבר לחומר – אלוהים, אנרגיה, כוח טבע או מציאות נשגבת – והזיקה של האדם למדד זה כמקור למשמעות. חוקרים מסכימים, כי לכל אדם פוטנציאל רוחני, אך מידת מרכזיותו בחיים משתנה בין יחידים ובין תרבויות.

רוחניות בעידן הפוסט־מודרני
המחקר World Values Survey, אשר נערך בקרב מדגם מייצג ביותר ממאה מדינות, מציין כי 75 אחוזים מהנשאלים מאמינים בכוח עליון וכי עבור 60 אחוזים אמונה זו חשובה בחייהם. גם במדינות חילוניות כמו שבדיה ורוסיה, כ־40 אחוזים מהצעירים החילונים מדווחים על אמונה בכוח עליון.

על פי סקר שנערך בישראל ב-2016 על ידי Pew Research Center, 80 אחוזים מהמשיבים מאמינים באלוהים או בכוח עליון. בקרב המגדירים עצמם חילונים כ-40 אחוזים. ממצאים אלו משקפים את רוח העידן הפוסט־מודרני, המאופיין בפלורליזם ובאפשרות לשלב בין חילוניות לאמונה.

מכאן, שעבור חלק ניכר מהפונים לפסיכותרפיה, נושאי דת ורוחניות הינם משמעותיים והם מבקשים מקום לעסוק בהם בטיפול. עם זאת, רבים חוששים להעלות נושאים אלה, מתוך חשש להיתפס כ”לא נורמליים” או בגלל חשש מפרשנות פסיכולוגית רדוקטיבית שתפחית מעוצמת החוויה.

חוויות רוחניות: סוגים ומאפיינים
חוויות רוחניות עשויות להופיע דרך שערים רבים: מוזיקה, מחול, טבע, מדיטציה, דמיון מודרך, חלומות ועוד. ויליאם ג’יימס תיאר חוויות אלה כהתרחבות התודעה והתעלות מעבר לעצמי: “One an experience union with something larger than ourselves and in that union find our greatest peace”.

אברהם מאסלו (1962) קידם תפיסה זו בפסיכולוגיה הטרנס־פרסונלית באמצעות מושג חוויות השיא (Peak Experiences): חוויות עזות, מרוממות ומלאות משמעות, המאופיינות בתחושת אחדות, אובדן זמן ומרחב, זרימה, ספונטניות והרמוניה.

דוגמאות לחוויות רוחניות כוללות מיינדפולנס, זרימה, חוויה מיסטית, השראה, צירופי מקרים, התפעמות והתעלות. קיימות גם חוויות פחות שכיחות, כגון חוויות סף־מוות, תקשור, זיכרונות מגלגולים קודמים וחוויות בעקבות חומרים משני תודעה – תחומים הנחקרים כיום בהיקף הולך וגדל.

חשיבותה של הרוחניות בטיפול
חוויות רוחניות נתפסות אצל רבים כחוויות משמעותיות, מכוננות, ואף כ”מציאות האמיתית” (Ultimacy). לעיתים מדובר בחוויות מטלטלות המחייבות עיבוד רגשי, אך אין להן מרחב טבעי לעיבוד זה.

מחקרים רבים מצביעים על קשר בין חוויות רוחניות לבין השפעות חיוביות: התפתחות ואינטגרציה אישית, הפחתת סימפטומים טראומטיים, חוויית רווחה ואושר, מציאת משמעות בחיים, התנהגות פרו־חברתית ואף שיפור במדדים בריאותיים. ממצאים אלו נמצאו, בין היתר, בעקבות תרגול מיינדפולנס, חוויות בטבע, עבודה עם חוויות סף־מוות ושימוש טיפולי בחומרים משני תודעה.

השאלה איננה האם לשלב רוחניות בטיפול, אלא כיצד. לשם כך נדרשות איכויות של ענווה, סקרנות, רפלקציה אישית וכבוד לעולמו הרוחני, התרבותי והרגשי של המטופל. מומלץ גם להיעזר בקבוצות התייעצות עם מטפלים אינטגרטיביים.

כדי לסמן למטופלים שהמרחב הטיפולי פתוח גם לחוויות רוחניות, מומלץ לשלב שאלות פשוטות כבר בשלב האינטייק:
האם דת או רוחניות חשובים לך בחייך?
האם יש אמונות או טקסים המסייעים לך בהתמודדות עם קשיים?
האם את/ה שייך/ת לקהילה רוחנית או דתית?
האם יש צרכים רוחניים שבהם תרצה/י סיוע?

שאלות קיומיות כשער להתבוננות רוחניות
שאלות קיומיות מרומזות מסייעות להעשיר את התהליך הטיפולי ולזמן נוכחות חיה של רוחניות בחדר הטיפולים:
מתי היית הכי מאושר/ת?
על מי או על מה את/ה נשען/ת בחיים?
מתי חווית תחושת חיות עמוקה ומלאה?
מי או מה תומך בך בזמנים קשים?