פסיכותרפיה משולבת גישות

פסיכותרפיה משולבת גישות

אוניברסיטת חיפה

פרופ’ דניאלה קרמר-מור

 

למדתי והתמחיתי בגישות ושיטות טיפול מגוונות. רק בזכות זאת למדתי שבכל מפגש ומפגש, המושכות נשארות בידיים של מי שחשב שאני ראויה לאמונו. למדתי שהמטופל יכול, בקצב שלו ובדרך שלו, לפתוח את תיבת הכאבים שלו, בפני ואיתי.

אספר על התוכנית לפסיכותרפיה משולבת גישות דרך התייחסות לסטינג הטיפולי. זה הסטינג שלמדנו בעבר כמה חשוב לשמור עליו בקנאות רבה (ישיבה מעט מרוחקת, זה מול זה, או זו, או אלה, 50 דקות). אדגים כיצד בפסיכותרפיה משלבת גישות ושיטות טיפול, ניתן לצאת מן המסגרת ולעשות זאת אחרת.

  • היה מטופל שלא יכול היה לסבול חדרים סגורים או חדרים בכלל. ישבנו בגינה שלי, ליד מפל מים קטן. ושם, כשהמים עמעמו את דבריו, הוא מצא את הכוח להיזכר ולשתף.
  • “בחורף אני חיה ובקיץ אני מתה לכמה חודשים”, אמרה מטופלת שרק החושך הקנה לה הגנה. נפגשנו רק בחורפים והיא יזמה את הפרידות הזמניות בעונה החמה, ונעלמה, רק כדי לחזור שוב בסתיו הבא. אחרי שנתיים הסכימה לרצף טיפולי, בתנאי שבקיץ ניפגש בערב המאוחר עם אור עמום מהצד. אחרי ארבע שנים יצאה לאור של חייה.
  • ניצולת שואה (מבוגרת ממני בהרבה) ביקשה חיבוק ארוך בסיום כל פגישה, משום שמעולם לא זכתה בחיבוקה של אם.
  • מטופלת שלא דיברה במשך חודשים רבים, אבל הגיעה תמיד למפגשים. ואחרי שסוף סוף פתחה בפני את סיפורה הטראומטי ובררתי את פשר השתיקה הארוכה, ענתה שלמעשה תמיד דיברה איתי, רק המילים לא יצאו בקול.
  • היה נער שהביא איתו כמה שורות שכתב במשך השבוע ונתן לי לקרוא, אך ביקש לא לדבר “על זה”. הגבתי בכתב. כך זה נמשך עד שלבסוף התחיל לשתף בעל פה.
  • אשה צעירה ביקשה שאחזיק את ידה, אך לא אסתכל עליה בזמן שסיפרה את הזוועות שגבר מסוים עשה בה בילדותה.
  • נער ישב מכוסה בשמיכה ובקטעים קשים במיוחד כיסה בה את ראשו.
  • מפונה ביקשה שאבוא לאסוף אותה ליד דלת חדרה במלון ואלווה אותה במעלית הלוך וחזור, כי אינה יכולה להגיע לבד לשום מקום, שהרי העולם מאיים ומפחיד מחוץ לדלת.
  • בני נוער מפונים שדיברו רק בלילה, בתשע בערב, בקבוצה, כשישבו במעגל בחצר המלון, אחרי שהדליקו כל ערב נרות נשמה וערכו מצעדי אבל טקסיים לזכר חבריהם לקבוצה שנרצחו.

פסיכותרפיה משולבת גישות משמעותה להיות עבור המטופלים בחרדת קודש, במקומות שבהם הם זקוקים למטפל שפנו אליו. המטפל היעיל, באקרובטיקה מקצועית, נע בין שפות ועולמות שונים בגמישות ובנכונות להיכנס למים עמוקים.

אם יש משהו שאני מנסה להביא למפגש הטיפולי עם אדם כואב וסובל, זה את האומץ והמאמץ המתמיד להיפגש איתו בגובה העיניים מבלי לשקר, מבלי לזייף, או לשחק אותה ב”בוא תצטרף אלי לטיפול מרפא נפש כי למדתי טיפול המון שנים ויש לי תארים להוכיח זאת”. אני מביאה ידע וניסיון, אך הוא מביא את הסיפור האישי, הכואב, הרגיש שלו. הוא נשאר הבעלים של הסיפור גם בחדר הטיפולים.

כמטפלת, “שיחקתי” במפגשים רוויי כאב תפקידים של הורים משפילים ואפשרתי למטופלים לצעוק עלי את מה שרצו ולא העזו לצעוק מול מי שפגע בהם; חיבקתי בסיום מפגש אנשים שלא זכו לחיבוק מימיהם; צבעתי וכיסיתי בשחור יחד עם אלה שרצו למחוק את עברם; שמעתי חלומות וסיוטים מבלי להיבהל ממי שנבהלו מהם כל לילה; לימדתי בני זוג לראות זה את נקודת המבט של זו, ולהיפך, על ידי החלפת כסאותיהם ותפקידיהם במשפחה; עמדתי, ישבתי, הילכתי על חבלים דמיוניים מעל תהום, צבעתי ופיסלתי, ביקרתי עם מטופלים בהלוויות מדומיינות של אנשים שלא הכרתי מעולם ועזרתי להם להיפרד; אינספור פעמים נכנסתי ויצאתי מדמויות אפלות, פוגעניות או מצילות חיים, במשחקי תפקידים ושחזורי עבר.

ארגז הכלים של בוגרי התוכנית פסיכותרפיה משולבת גישות כולל עושר עצום של גישות ושיטות טיפול שהם למדו והתנסו בהם. אחת הבוגרות הציעה במסיבת הסיום, כי תירשם הערת אזהרה לנרשמים חדשים: “בתום שלוש שנים לא תצא אותו אדם שנכנסת לתוכנית”.

שלושת העקרונות שעליהם לעולם איננו מוותרים לסטודנטים:

אכפתיות כנה ויכולת להיות עם כל מטופל בדרכו ועל פי צרכיו (במסגרת הכללים האתיים), מבלי לכפות דרך או שיטת טיפול אחת בלעדית. תפקידנו כמטפלים להתאים את שיטת הטיפול למטופלינו, ולא לכפות עליהם להסתגל לשיטה זו או אחרת. מטרת-על בטיפול היא לאפשר למטופלים את החזרת השליטה על חייהם, מתוך הכרה בכך שהמומחה לסיפור חייו הוא המטופל עצמו.

אמפתיה המאפשרת להיכנס לבורות שחורים של הזולת. טיפול הוא הזמנה להיכנס לזמן מוגבל לזיכרונות כואבים ולטראומות אישיות וקולקטיביות של אדם, אשר בחר בנו להיות איתו במקומות החשוכים ביותר של חייו. זאת מבלי להיבהל, להירתע, לברוח או להסתתר מאחורי מושגים מקצועיים. אמפתיה מאפשרת לנו להניח את האגו האישי בצד ולוותר על התנשאות מקצועית ופנטזיית הצלה. מי שנמצא בבור זקוק לעמית קרוב עם ‘פנס’ מקצועי, כדי שיוכל לפחוד פחות, להתבייש פחות ולהתחיל לגלות את כוחותיו ודרכו הייחודית ליציאה מהבור, לפגוש ביתר בהירות את עצמו.

גמישות מרבית. התאמת הגישה והדרך לסיפור הייחודי. לפעמים הטיפול מקבל הדגש יונגיאני, פסיכודינמי או הומניסטי. לעתים מה שמאפשר שיח והתמודדות עם פצעי העבר וההווה הוא הגישה הנרטיבית, או המשפחתית. בפעמים אחרות נבחר ביצירה בצבע או בשחזור אירועים והתייחסות מחודשת אליהם דרך משחקי תפקידים, כתיבה, פלייבק או פסיכודרמה. טיפול נפשי איננו קו ייצור המוני. אין גישה או שיטה אחת המתאימות לכל.

 

 

פרופ’ דניאלה קרמר-מור. ראש התוכנית התלת-שנתית לפסיכותרפיה משולבת גישות באוניברסיטת חיפה, התמחתה ביעוץ פסיכולוגי ובטיפול משפחתי בלימודיה לתואר שני בפילדלפיה, ובקיום סדנאות להגברת אמפתיה ביחסי רופא-חולה במהלך לימודיה לתואר שלישי בבי”ס לרפואה בטכניון. למדה טיפול באמנות, פסיכודרמה ובעלת תעודת התמחות ב”כתיבה יצירתית טיפולית” מאוניברסיטת וורוויק בבריטניה, שם גם הרצתה בחוג לפסיכולוגיה. הקימה את החוג לתואר שני ביעוץ חינוכי במכללת אורנים. הקימה ועומדת בראש התוכנית לפסיכותרפיה משולבת גישות, זו השנה ה-16. עבדה כמטפלת לבני נוער בסיכון לאובדנות ובטיפול זוגי ומשפחתי, בקליניקה פרטית ועם קיבוצי הצפון. רואה לעצמה זכות גדולה באתגר להכשיר דור חדש של אנשי טיפול נפשי משלבי גישות.

 

לאתר התוכנית